פסטיבל סולם יעקב חלילים בגרוב חפציבה זר אביב הרשמה לניוזלטר יחסי ציבור עשה זאת בעצמך

Blogger Twitter Youtube Facebook



אלכס כגן

סינמה – אופרה "Le Villy"
האופרה הראשונה של ג'יאקומו פו'ציני
בבימוי מודרני חוויתי במסגרת תיאטרלית קולנועית
 בתוספת הקלטות מקהלה ותזמורת

סופרן- אירה ברטמן, טנור – יותם כהן,  בריטון- גבי שדה,  פסנתר: בלה  שטיינבוק
בימוי, תפאורה, וידאו- אלכס כגן, תרגום- רונית שגב, תאורה: זיו וולושין
מחיר כרטיס 145 - 130 שקלים.

  8.2.2015       – מרכז קריגר לאמנויות הבמה חיפה         20:00                                         לפרטים ולרכישת כרטיסים – 04-8338888, kupot@ethos.co.il
ובאתר האינטרנט של אתוס – www.ethos.co.il

10.2.2015   – תיאטרון ירושלים (אולם רבקה קראון)    20:00
כרטיסים ב"בימות כרטיסים" שמאי 8 ירושלים    טל. 02-6237000 
או  *6226    ובאתר: www.bimot.co.il

15.2.2015   – מוזיאון תל אביב (אולם אסיה)                20:00
כרטיסים באוונטים  eventim.co.il/levilli או בטל.  9066*


ביצוע ייחודי לאופרה "לה וילי" מאת פוצ'יני המשלב בין קולנוע ותאטרון יעלה בחודש פברואר בחיפה, ירושלים ותל-אביב. יזם ואחראי לבימוי ולצד הויזואלי  אלכס כגן, מלחין תיאטרון (חנוך לוין, יהושע סובול, נסים אלוני ועוד) קולנוע (מיכאל שלי, אבו אל-בנאת ועוד) וטלוויזיה (מישל, עזרא, ספרא ובניו, סיפורה של באשה, גימפלתם ועוד) ובעל קריירה עשירה כבמאי קברטים, אופרות קאמריות ותיאטרון בגרמניה, דנמרק וישראל.
כגן – שלימד כעשור בבית-צבי, פיתח  שיטה ייחודית להגשת דרמטית של שירים.
בערב זה הוא משלב שלוש מדיה שונים: קולנוע, תיאטרון ומוזיקה.
על הבמה  המעוצבת כחדר בדירה שרים שלושה מזמרי האופרה הבולטים בישראל בליווי פסנתר. התרחשות נוספת – בגינה של הבית –מיוצגת על ידי הקלטות של מקהלה ותזמורת.
התרחשות שלישית – על מסך וידאו פותחת ומסיימת את הערב – זהו וידאו ארט המייצג את הוילי – המכשפות , גיבורות האופרה. 

סיפור העלילה עוסק בווילי שהן פיות/רוחות רפאים הבאות להעניש את מי שזנח את אהובתו וגרם למותה בגלל שיברון לב.האופרה לה וילי היא אופרה מוקדמת של מלחין האופרות המפורסם ג'יאקומו פוציני (1848-1924). הליברטיסט של האופרה הוא פרדיננדו פונטנה, שעיבד  סיפור מאת ג'אן בטיסט אלפונס המסתמך על אגדה גרמנית עתיקה.  גם הבלט "ג'יזל" מבוסס על אגדה זו במקור הוצגה לתחרות אופרות בת מערכה אחת והועלתה לבמה לראשונה ב1884. ההצלחה היתה אדירה. אורכה המלא כשעה.

באביב רוברטו ואנה מתארסים, אך רוברטו חייב לעזוב למיינץ לאסוף ירושה. אנה חוששת מעזיבתו ורוברטו מרגיע אותה ואומר לה שאינה צריכה להטיל ספק באהבתו. אנה מספרת לו על חלומה שהיא מתה, ורוברטו מנחם אותה בכך שהם יתחתנו מיד עם שובו ממיינץ. הם מבקשים מאביה של אנה גולימו שיברך אותם ורוברטו נפרד משניהם. רוברטו נשבה בקסמיה של סירנה יפה ושוכח את אנה. אנה מחכה לו כל הקיץ והאביב ובחורף מתה. האב רוצה לנקום את נקמת בתו וקורא לפיות לממש את הכישוף שלהן: שכאשר אוהבת מתה משברון לב, שובר הלב ירקוד עצמו למוות.  הפיות קוראות לרוח של אנה, שתפתה אותו ללכת לכיוון היער. רוברטו ששומע על מותו של אנה מבקש מחילה ומביע חרטה. הוא פונה לבית מגוריה . אך הכישוף הוא כבר בעיצומו. אנה מופיעה ומספרת לרוברטו כמה סבלה ועל הכישוף שהוטל עליו. רוברטו ממשיך לבקש מחילה אך אינו נענה. הפיות ואנה מלוות אותו עד מותו לרגליה של אנה (אצלנו רוחות הרפאים ווילי הן להקת הזאבים המופיעה על מסך הוידאו ומשתלבת בעלילה במקום להקת הפיות – הבלט). הם באים להעניש את מי שזנח את אהובתו וגרם למותה בשיברון לב.

כגן העלה ב 2007 את המופע "שוברט +" (עם הזמרים:  גבי שדה ואלמה מושונוב, הפסנתרן ברט ברמן ונגנית הקלרנית מור לוין) וב 2011 "מאהלר +" ( בביצוע זמרת הסופרן הדרמטי עדית זמיר, הפסנתרנית סוניה מזר והרקדן שניר נקר לכוריאוגרפיה של עידן כהן, על רקע וידאו ארט של הרי הדולומיטים האיטלקיים). את ההעמדה שלו ל"לה וילי" בחר להתחיל ולסיים בוידאו ארט של זאבים – המייצגים את המכשפות (לה וילי). הפרשנות שלו דרמטית, ואנה המתה היא שהורגת את רוברטו הבוגדני.

"יש היודעים כי המוזיקה של פוצ'יני השפיעה על המוזיקה שהחלו לחבר בתחילת המאה העשרים לסרטים", אומר כגן. "מכאן החיבור לעולם הסרטים הוא אך טבעי."
הסינמה אופרה יכולה לדבר לכל אוהב תרבות, גם למי שאינו אוהב במיוחד מוסיקה קלאסית או מכיר את פוצ'יני, הוא מוסיף. זהו ערב דרמטי מאוד הפונה אל כל החושים."


ג'יאקומו פוצ'יני
ג'יאקומו פוצ'יני (1858-1924), מחשובי כותבי האופרות האיטלקים , נולד בעיר לוקה למשפחת מוזיקאים. "לה וילי" היתה האופרה הראשונה שכתב. פוצ'יני זכה להצלחה גדולה בחייוף. האופרות האהובות שלו, שממשיכות לככב על בימות האופרה עד היום הן  " מאדאם באטרפלי " , " לה בוהם " , " טוסקה"ו " טורנדוט ". בכולן – כמו ב"לה וילי" גיבורות דרמטיות המשלמות בחייהן על אהבת האמת שלהן.
אופרות נוספות המציגות עד היום צליחות נוספות הן מנון לסקו, הנערה מהמערב, השלישייה (האדרת, האחות אנג'ליקה, גי'אני סקיקי) וכן הסנונית והאדרת הפחות מוכרות.
פוצ'יני כתב גם יצירות לתזמורת, יצירות למקהלה, מוזיקה קאמרית ושני קטעים לפסנתר.

אלכס כגן
אלכס כגן (נולד ב-1944 בברית המועצות- אוזבקיסטן), ועלה לישראל בגיל 6. הוא התחנך בקיבוצים כפר מנחם וגבעת-ברנר. בעת שירותו הצבאי הכיר לראשונה את חנוך לוין, ולאחר מלחמת ששת הימים העלו שניהם במשותף את הקברט "את ואני והמלחמה הבאה" שחולל שערורייה ציבורית. אחד משירי המחזה הוא השיר "שחמט" המוכר בביצועה של חוה אלברשטיין.
כגן כותב מוסיקה לתיאטרון, טלוויזיה וקולנוע משנת 1967. עבד עם מיטב המחזאים והבמאים בארץ ובחו"ל. בהמשך לעבודתו עם חנוך לוין: "יעקובי ולידנטל", "שיץ", "פופר" "נעורי ורדהל'ה" ועוד, הלחין גם לניסים אלוני: "שעיר אחד לעזאל", יהושע סובול, הלל מיטלפונקט ועוד. הוא כתב מוסיקה לסרטי הקולנוע: "מיכאל שלי "- דן וולמן, "אבו אל בנת" של משה מזרחי, "אשה זרה" של מיכל בת-אדם וכן לסרטים בינלאומיים כגון "ילדי השואה" עם ליב אולמן. כגן הלחין גם לטלוויזיה סרטים וסדרות כמו "מישל, עזרא ספרא ובניו" , "סיפורה של באשה" ועוד. סרט אנימציה שהלחין בשם "היער הקסום" (עיבודים לתזמורת – נעם שריף, סיפור- משה סוריאנו) הוצג בהצלחה במוזיאונים ברחבי העולם.
בסוף שנות ה-80 החל לעסוק בבימוי אופרות ואף היה ממקימי האופרה הקאמרית הישראלית, שהעלתה הפקה בודדת.
משנת 1985 עבד בגרמניה בתיאטראות: `נירנברג` `דיסלדורף` `שטוטגרט` `אולם`, 'קלן' ועוד.בהם ביים מחזות כמו "ביבר הזכוכית" מאת טנסי וילאמס", "האלפים הלוהטים" מאת טוריני, "מי מפחד מוירג`ניה וולף" מאת אלבי, ועוד. כגן ביים גם קברטים רבים ואופרות קאמריות כמו "הדב" מאת וולטון, "שאלה של אמון" מאת קרנק, "תמלן" מאת הנדל ועוד. חתן פרס מערב גרמניה לבימוי קברט שירי וייל. ביים גם בדנמרק, ובישראל. בתיאטרון באר שבע - "קברט שירי ברכט", בתיאטרון חיפה - "הערב לולה בלאו", "הפרדס" מאת יוסף בר יוסף בתיאטרון היידיש שפיל, האופרה "שושנה לבנה" ועוד.

בוגר המדרשה למוסיקה, תלמידם של יצחק סדאי ונעם שריף בתזמור וקומפוזיציה.
כגן לימד שחקנים בבית-צבי במשך עשור ובשנות השמונים ייסד  פרוייקט חינוכי תרבותי בחצור הגלילית, אשר כלל פעילות של לימוד מוסיקה, תזמורת כלי נשיפה, חוגי בלט וחוג לקולנוע.

על הקשר עם חנוך לוין

אלכס כגן פגש את חנוך לוין בקורס בחיל הקשר. לכגן היה אקורדיאון, שהביא מהקיבוץ  ולוין עמד מחוץ לחדר והאזין ל"הזמנה למחול מאת ובר" – מוסיקה שהסתמכה על סיפור, וכך התוודעו אחד לשני.
בסיום הקורס כגן ולוין הוצבו באותו בסיס ובו המשיכו לשרת יחדיו עד סוף השרות הצבאי. "הוא היה בחור מעניין, מתעניין, עדין ורגיש, היה כיף לבלות איתו במהלך השירות", מספר כגן ושם גם כתבו ביחד שירים וקטעים, שהראשון בהם "עמי ותמי הלכו לים הכחול" זכה לביצוע פומבי יחידי 1972.
במלחמת ששת הימים כבר היו השניים במילואים ולוין הוצב בחיל התותחנים. את חוויותיו ,מהשירות ובעיקר מהמלחמה שעבר, תיאר בקברט הסאטירי "את, אני והמלחמה הבאה" שכגן וחבר נוסף, בני נגרי ("אל תקרא לי שחור") הלחינו את השירים. ההצגה הועלתה לראשונה במועדון 'ברברים' בתל אביב באוגוסט 1968 בבימויה של עדנה שביט בהשתתפות: שפרה מילשטיין, בת-שבע צייזלר, רמי פלג, יאיר רובין/גד קינר. מיכאל הנדלזלץ היה שחקן מחליף. לאחר מכן העלו קברט נוסף בשם "קטשופ".


                                                             

אירה ברטמן, סופראן
נולדה בעיר ריגה שבלטביה. הופיעה כסולנית עם מרבית התזמורות בארץ , לצד הופעות ברסיטלים , בפסטיבלי מוסיקה והקלטות לרדיו ולטלויזיה.בשנים האחרונות הפכה לזמרת סולנית מובילה באופרה הישראלית והופיעה במגוון תפקידים ראשיים בין השאר:  רוסלקה ב"רוסלקה"דבוז'ק, אנטוניה ב"סיפורי הופמן" אופנבך. האחות אנג'ליקה  ב"אחות אנג'ליקה" פוצ'יני , צ'יו צ'יו סאן ב"בטרפליי" פוצ'יני, מימי ב- "לה בוהם". פוצ'יני טטיאנה  ב "יבגני אונייגין" צ'ייקובסקי, ליזה ב"פיק דאם" צ'ייקובסקי , מרגריט ב"פאוסט, - גונו. נדה ב"פאליאצ'י" – לאונקאבאלו, דזדמונה ב"אותלו " – ורדי, אמליה "נשף המסיכות" – ורדי.
באירופה הופיעה בתפקידים  הראשיים  על במות האופרה של: רומא ,דויטשה אופר ברלין ,שאטלה בפאריס,  קאליארי איטליה , מנהיים גרמניה ,וורשה בפולין , בודפשט ועוד.
לצד הופעותיה באופרה מרבה גב' ברטמן להופיע בקונצרטים של מוזיקה ליטורגית ובין השאר שרה שתי סימפוניות של מאהלר ואת אורטורית חג המולד של באך בניצוחו של פיטר שראייר רקויאם מוצרט ורקויאם ורדי.
זכתה באחרונה בפרס לנדאו של מפעל הפיס.


יותם כהן, טנור
נולד בקיבוץ אילון בגליל המערבי. למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ואחר כך במילאנו לונדון ובודפשט. הופיע כסולן בבתי אופרה חשובים באירופה (מינכן נאפולי בודפשט אמסטרדם ועוד). מופיע בעשור האחרון בקביעות כסולן באופרה הישראלית.
הרפרטואר שלו כולל כ- 30 תפקידים ראשיים על במות האופרה. בתחום הליטורגי שר יותם ממבחר הרפרטואר (רקויאם של מוצרט ורדי ודבוז'ק ועוד) לצד מספר רב של אורטוריות ומוסיקה דתית מתקופת הברוק ועד ימינו.בארץ הופיע עם מרבית התזמורות הגדולות וברסיטלים  לצד הקלטות לרדיו ולטלויזיה. לצד פעילותו בתחום האופרה והשירה האמנותית הקלאסית , מרבה יותם להופיע עם הרכבים שונים בארץ ובעולם בביצוע של מוזיקת פולקלור: ישראלית, דרום  אמריקאית, נפוליטנית ורוסית.
ארבעה תקליטורים בביצועו יצאו לאור ובהם : שירים אמנותיים (עבריים ,רוסיים, ספרדיים ואיטלקיים), אריות אופראיות, פולקלור ארגנטינאי ( מיסה קריולה ועוד)  ושירים נאפוליטניים.

גבי שדה, טנור- באריטון                                                                                                   

נולד ברומניה ועלה לישראל, כאן החל בלימודי הזמרה שלו. בוגר האקדמיה למוזיקה של תל-אביב. שר בקביעות בבתי אופרה מובילים באירופה ובארצות-הברית, ביניהם בשטוטגרט, סיאטל, רומא, המבורג, ברלין, ציריך, קלן, ז`נבה, דרזדן, מילנו ובולוניה. הרפרטואר שלו כולל את התפקיד הראשי ב"דון קרלו" (ורדי) ו"אותלו" (ורדי), רדמס ב"אאידה: (ורדי), התפקיד הראשי באנדראה שנייה (ג`ורדנו) דון ז`וזה ב"כרמן" (ביזה), שמשון ב"שמשון ודלילה" (סן-סנס) ועוד רבים. הוא הקליט את תפקיד פרעה בהגדה של פסח (דסו), את הרקוויאם של ורדי ואת הלהבה (רספיגי) עם בית האופרה של רומא. בעבר שר את ג`ים מהוני ב"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" (וייל) בפרומס בלונדון. באופרה הישראלית החדשה שר 14 תפקידים, ביניהם אלפרדו ב"לה טרוויאטה" (ורדי), התפקיד הראשי ב"פאוסט" (גונו), "סיפורי הופמן" (אופנבך) ו"יוסף" (טל) וקוורדוסי ב"טוסקה" (פוצ`יני), אלפא ב"אלפא ואומגה" (גיל שוחט). ב-2004 נבחר לזמר השנה באירופה. כמו כן, מופיע בספר האומנים המשפיעים ביותר בגרמניה מאז 1945. כיום מעביר סדנאות לשימוש נכון במיתרי הקול – לזמרים, חזנים, שחקנים, לכל מי שקולו הוא חלק ממקצועו.