פסטיבל סולם יעקב חלילים בגרוב חפציבה זר אביב הרשמה לניוזלטר יחסי ציבור עשה זאת בעצמך

Blogger Twitter Youtube Facebook



טיבי גולן

     

אמן החלילים האתניים טיבי גולן נולד בבית יהודי ציוני ביוגוסלביה

ולמד חלילים ממאסטר בונה כינורות צועני.

כשפרצה המלחמה הוברח להונגריה, היה מראשוני הפעילים בתנועת הנוער הציונית שקמה לאחר הקומוניזם ועלה לישראל.

אחרי שהיה מחלוצי מוסיקה אתנית ומוסיקת עולם בישראל- חזר עם משפחתו להונגריה והקים בה הרכב עם נגנים צוענים אותנטיים

עתה שב לארץ ויצר מופע שכולו חגיגה צוענית-ציונית

על טיבי גולן והמוסיקה שלו וגם על מוסיקה צוענית וצוענים......

 

 

טיבי גולן נולד ביוגוסלביה -1974 בשם Tibor Gyerman   לאב אמן צייר ומבקר אמנות ולאם רופאה, גדל באווירה יהודית ציונית- מהם ספג את אהבת ארץ ישראל.

 בגיל 8 החל ללמוד נגינה על חלילית ובניית כלי נגינה אצל המורה לקטוש לאסלו Lakatos László – שהוא גם מסטר לבניית כינורות. כבר בגיל 12 השתתף וזכה בכמה תחרויות של הרדיו "נובי סאד" לילדים המנגנים בכלי נגינה מסורתיים ואתניים ובגיל 15 החל להופיע בהרקדות, תיאטראות, מתנ"סים, בתוכניות ילדים של הרדיו- בצפון סרביה (חבל ארץ וויוודינה).

האידיליה נקטעה, כאשר פרצה ביוגוסלביה מלחמת אזרחים. אביו הבריח אותו להונגריה לפנימייה יהודית בבודפשט, גם שם השתלב במהרה, המשיך בלימודי החליל ובגיל 18, רגע לפני עלייתו ארצה זכה בתחרות לפסטיבל "הללויה" שהתקיים בארץ.  יוצרים ונגנים אשר זכו בקהילות היהודיות בעולם, כשהוא מבצע יצירה שהלחין. ב- 1992 עלה לארץ ומייד השתתף בפסטיבל הללויה, שהתנהל כמו אירוויזיון.

 טיבי התקבל לקונסרבטוריון של האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים, שם הכיר את הזמרת מורין נהדר. הם הקימו להקה, שהתארחה בתכנית "בטברנה" עם שמעון פרנס.

אחרי שירות בצבא טיבי ונועם חן הקימו את להקת "בלאקן". הופעת הבכורה של ההרכב היתה בפסטיבל ישראל (1999), והיא פתחה שורה של הופעות ברחבי הארץ. בהמשך הוציאו תקליטור ובו מוסיקה המשלבת בין מנגינות עממיות מארצות הבלקן לבין צלילים עכשוויים ברוח ישראלית- ים תיכונית.

במקביל הוזמן רבות להופיע בטלוויזיה וברדיו וכן בהופעות של אמנים מובילים בהם: ליאורה, דודו פישר, אבי בללי, אילנה אליה, מורין נהדר, יונתן רזיאל ועוד.

טיבי גולן הופיע בפסטיבלים בארץ ובחו"ל:

פסטיבל ישראל, פסטיבל העוד, פרוייקטים של עיריית ירושלים "תאטרון חי", חוצות העיר, חוצות היוצר, פסטיבל בית ג'וברין, פסטיבל סוסיא, פסטיבל שנטיפי, פסטיבל בראשית,

 

Culturgest(פורטוגל)  ,

(ארה"ב)  The Ethernal Road

Valley of Arts Kapolcs (הונגריה)

 ,   (ספרד)Forum Barcelona  ,

  (ספרד) Festival Musicuesdelmon- La Caixa,

Ethno Fusion fest, (סרביה)

 Dantzaldia,

Lowland, (הולנד)

 Kuopio Dance Festival,(פנלנד)

(רוסיה) Dance Inversiom

 

טיבי גולן הוא אחד מחמשת הנגנים הישראליים שחיברו מוסיקה למחול מודרני ל"גלילי דאנס" בהולנד, ההופעה זכתה בפרס הולנד. המופע רץ במשך שלוש שנים בפסטיבלים ברחבי אירופה, רוסיה ובברזיל.

 

 

במקביל החל לעסוק בהוראת מוסיקה,  בין השאר לימד נאי תורכי באוניברסיטת בר אילן, וכיום מלמד נאי תורכי וחלילים בלקנים במכללה למוסיקה עכשווית "הד".

 

בשנת 2004 נסע עם אשתו קורין להונגריה, שם נולדה בתו הראשונה הודיה. הם שהו בהונגריה במשך שלוש שנים, טיבי הקים את להקת "אודרוב" (UDRUB), והקליט עמה  את התקליטור השני בה אירח שני נגנים מפורסמים ממוצא צועני: פרנקי לאטו Frenkie Lato (הכנר) ובאלוג קלמן Balogh Kalman  (הצמבליסט), התקליטור הוקלט בהופעה חיה ב- Fono records וכלל לחנים שלו בצד רצועות אתניות.

עם הולדת ביתו השנייה תמרה הם חזרו לישראל והתיישבו באבנת, יישוב קהילתי בהקמה הנמצא בצפון ים המלח. בארץ יצר את פרוייקט "גולו דילו", הרכב המבצע את לחניו ועיבודיו המשלבים בין מוסיקה צוענית אותנטית לבין מוטיבים ים תיכוניים ישראליים. הוא מכנה את המוסיקה : מוסיקה צוענית ארצישראלית. טיבי שומר על קשר עם הלהקה שהקים בהונגריה ומתכוון להופיע איתה ברחבי אירופה.

טיבי מצא בשועפט במזרח ירושלים קהילה צוענית "דומארי" והתחבר אליה.

 

עם הולדת בנו אוריין יצר את המופע "חגיגה צוענית ציונית" המציג להיטים בלקניים עממיים שכולנו מכירים, בצד קטעים צוענים מקוריים ולחנים מקוריים שלו המושפעים מסיפור חייו.

הסאונד הייחודי נוצר ממפגש בין חלילי רועים בלקניים, אקורדיון אסיאתי וקלרינט תורכי עם קולות שמע - שירת נשמה.   בין הקטעים סיפורים קצרים עם "הומור צועני-יהודי" .

 

טיבי הוא איש משפחה, כדי ליצור הוא עולה למערה שנמצאת מעל היישוב. "המוסיקה היא כמו אש שרוצה לפרוץ החוצה. היא מתנגנת בתוכי, אני "מקבל" אותה ואז כותב..."

"חשוב לי שהקהל יזדהה ויישאב לתוך המופע, אני מנסה לעורר רגשות עוצמתיים בקהל, ואין מאושר ממני, כשאני  רואה אותם קמים לרקוד.

 

 

 

על המוסיקה הצוענית

".....המוסיקה משמשת לא רק מוסיקאים, אלא גם מספרי סיפורים צוענים", מספר טיבי. אם תבקש פרמיש  ( סיפור, הגדה בצוענית ), הם יפתחו בשירת הצליל הראשון ולפיה יכוונו את מילות הסיפור...."

על השאלה מה היא מוסיקה צוענית, הוא עונה- בדומה למוסיקה יהודית, התשובה מורכבת.

הצוענים הגיעו לבלקן עם האימפריה העות'מאנית. הם טיפלו בסוסים של הצבא. הם מספרים שמקורם מפקיסטן הודו. הם היו נגני התזמורות הצבאיות של האימפריה העות'מנית.  הם מתגוררים בארצות הבלקן, בולגריה, יוון, מקדוניה, בוסניה, סרביה, רומניה. צוענים מכירים את סולמות המקאם, כלומר המוסיקה שלהם קרובה למוסיקה התורכית –מוסלמית. תושבי הבלקן נרתעו מהמוסיקה הזאת כל עוד היא היתה מזוהה עם השלטון העות'מאני הכובש, ושמרו על המוסיקה המסורתית שלהם שמקורה ביזנטי- בדומה לליטורגיה של הכנסייה היוונית אורתודוכסית. ברגע שהשלטון הסתיים, הם דווקא נמשכו אליה וניתן לזהות את צלילי כלי הנשיפה של התזמורות העות'מאניות במוסיקה העממית הבלקנית העכשווית (כמו בסרטים של אמיר קוסטוריצה).

בטיילת שעל גדות הדנובה, במסעדות בבלקן ובאירופה צוענים אינם מנגנים את המוסיקה המקורית שלהם, אלא את המוסיקה המסורתית של האיזור בו הם חיים, בשילוב סלסולים צועניים. המוסיקה שנחשבת בישראל כצוענית כוללת בתוכה מוסיקה בלקנית, רומנית, צ'רדש הונגרי, יצירות קלאסיות כמו הרפסודה ההונגרית של ברהמס, אפילו קטעי גאז. 
במופע "חגיגה צוענית ציונית" של טיבי גולן עם ההרכב גולו דילו יש חומר מקורי וארצישראלי בצד מוסיקה צוענית "כשרה", כלומר אותנטית.
אחת הדוגמאות היא הלהיט "רומלאי" להיט צועני שטיבי מבצע גם עם קלמן הצמבליסט
Zambalist–זהו כלי נגינה, אחד מאבותיו של הפסנתר המודרני, דומה לסנטור הפרסי. הצמבל הגיע עם יהודים מגרמניה למזרח אירופה, זהו הכלי שמאפיין באוזני רבים את המוסיקה ה"צוענית" המזרח אירופאית. בארץ בחרתי בקנון כי אין צמבליסטים, כשאביא לישראל את הנגנים שעבדו איתי בהונגריה, אני מקווה להביא גם צמבל וצמבליסט

 

 

מי יהיה ה"בן-יהודה" של השפה הצוענית?

 

"גולו דילו "משמעו  שיגעון מוחלט בצוענית. מהי השפה הצוענית? יש באמת שפה כזו. זו שפה שבדומה ליידיש וללאדינו היא בת ניבים רבים. בנוסף, בשפה מוטמעות מילים רבות מהשפה המקומית. טיבי מספר שהמורה שלו וכן הנגנים שעבד איתם נטמעו בחברה המקומית ולא דיברו צוענית אלא סרבית והונגרית, בהטעמה. "מהמורה שלי ספגתי מילים רבות מהשפה הצוענית, בעיקר צוענים שמדברים הונגרית עם סלנג צועני",  הוא מספר בחיוך. "צוענים אלו שנטמעו בחברה, כבר אינם נודדים. קיים דמיון בין היהודים לצוענים, גם היהודים נודדים....
דיורי מולר - שדרן רדיו צועני נחשב (עם אבא יהודי ואמא צוענייה)  ברדיו הצועני בבודפשט הסביר לטיבי משהו, שחידד לו את השוני בין היהודים לצוענים: ליהודים יש את ספר התנ"ך, עוגן תרבותי כתוב שסביבו אפשר לגבש תרבות ולצוענים אין.


אנשים אוהבים את המוסיקה הצוענית, אבל מזלזלים בבני העם הצועני, גרוע מזה במוסיקאים. זאת למרות שצוענים משקפים הרבה שאיפות חברתיות: חופש, ביטחון עצמי, חיי קהילה, אנטי מיליטריות.

 

 

האם הצוענים אכן גונבים?

המשכילים, אלה שלמדו בקונסרבטוריון משתלבים בחברה, עבודה קבועה (תזמורות של תיאטראות, משטרה, מכבי אש, טלוויזיה ועוד). אלה שלא למדו וחסרי השכלה, ללא זכויות או שירותים סוציאליים מוגבלים מבחינת יכולתם למצוא עבודה ולהשתלב בחברה. לכן הם נאלצים "לגנוב" . טיבי מספר "התוודעתי לקהילה הצוענית דרך המורה שלי, אז כיבדו אותי ואף אחד לא יכל לעבוד עליי. אבל לאחרים הם יכולים למכור כלי נגינה חדש המוצג ככלי עתיק, למשל.